רשומות

חיים לצד בעיות קשב וריכוז? כדאי לכם ללמוד על עצמכם!

כשהיינו ילדים נתנו לנו ריטלין. היום התבגרנו ולמדנו להתמודד, האמנם? אם אתם מבוגרים שנתברכו בבעיות קשב וריכוז או שאובחנתם ככאלה בתור ילדים, תנסו לקרוא את המאמר הזה, אולי זה ישפר לכם את איכות החיים. נתברכתי מהקב"ה בבעיות קשב וריכוז, מגיל צעיר. תקופות שזה השפיע לי על החיים, ותקופות שלא. בעצם, זה לא נכון, זה תמיד השפיע לי על החיים, רק לא תמיד התייחסתי, ולא תמיד ידעתי שההשפעות קשורות לבעיות הקשב וריכוז. בתקופה האחרונה למדתי על זה יותר, וגיליתי הרבה על עצמי ועל מה שאני חווה ביום יום. מאמר זה מיועד למי שמתמודד עם בעיות קשב וריכוז. כמה פעמים עשיתם הכל כדי להגיע בזמן, ושוב פעם איחרתם בכמה דקות על אף כל המאמצים? דוחים דברים לרגע האחרון, ואז שנייה לפני שנגמר הזמן עושים הכל מהר (ומצליחים)? אבא, אתה שומע? למה אתה לא מתייחס? - אה, סליחה, לא שמעתי... קורה לכם? כשסוף סוף שאתם מוצאים גרביים שנוחות לכם קונים אספקה לעשר שנים? אני בטוח שחלקכם מחייכים עכשיו. מה, זה לא רק אני? אני לא היחיד שכזה? ברוכים הבאים למועדון. מועדון של אנשים עם מוח שהחיבורים שלו קצת שונים מהמוח של האנשים הרגילים. כל מי שיש לו בע

מה לעשות כשמחפשים ריגוש?

אחד הדברים שמאפיין אנשים עם ADD זה החיפוש אחר ריגוש, הסיבה לזה היא כיון שלמוח שלנו חסר חומר שנקרא "דופמין", דופמין קשור למערכת הגמול וההנאה, אם חסר לי דופמין אני ינסה לייצר אותו, לכן מדי פעם אנחנו מוצאים את עצמינו בחוסר מנוחת הנפש וחיפוש אחר משהו לא ברור, זהו החיפוש אחר ריגוש. ישנם ריגושים חיוביים כמו לנגן בגיטרה, ללכת לשמח מישהו או לשחק כדורסל, וישנו ריגוש שלא נותן לנו כלום. לדוגמא- שוטטות ללא מטרה באינטרנט.  מומלץ לאדם להכיר את עצמו ולדעת מה גורם לו לסיפוק ומרגיע אותו, ולא רק ריגוש מיידי שלא משאיר כלום. ישנם ריגושים שדומים לדלי שממלאים אבל יש בו חור למטה, זה גורם שנעים לרגע, אבל אח"כ יוצאים עם הרגשה דפוקה ולפעמים כאב ראש. למעשה: עשו לעצמכם רשימה של ריגושים נגישים שאתם יכולים לגשת אליהם כשאתם מרגישים צורך בריגוש. תכירו איזה ריגושים הם הדבר הראשון שתלכו אליו, אבל אתם יודעים שזה לא טוב לכם- אם תכירו אותם מראש תדעו להימנע מהם תשקיעו מאמץ לפתח לעצמכם ריגושים חיוביים שתוכלו לגשת אליהם בשעת הצורך. אתם מוזמנים להגיב ולשתף אותנו בנסיונכם האישי

איך לא להתבלבל ולהיות מוצף מרשימת מטלות

כמבוגרים עם אחריות מצוי שאנחנו מרגישים מוצפים מרוב מטלות שצריך לטפל בהם, לעיתים זה בסוף משתק אותנו ואנחנו לא עושים כלום. אם נוסיף לזה את הדחיינות שהיא מנת חלקינו, זה לא מתכון להתמודדות פשוטה בכלל. למעשה: קודם כל, אם יש מטלות שהם קשות לנו ובן הזוג יכול לעשות אותם- תנו להם, לאנשים עם קש"ר קשה לעשות דברים שמשעמם לנו לעשות, זה מה שגורם בסוף לערימות של מטלות שלא קורות. באופן אישי האפליקציה  טיק טיק   עוזרת לי מאוד. כשאני נזכר במטלה אני "זורק" אותה לשם ונותן הגדרת זמן מתי להזכיר לי את המטלה, זה משחרר אותי לעשות משהו אחר כי אני מרגיש שאני יעשה את זה ביום אחר, אבל זה לא יאבד, זה רשום, אם שומרים הכל בראש זה רק מציף ובסוף לא עושים כלום. מה אתם עושים כשיש רשימה מרגיזה של דברים לעשות?